מיזם ישראל דוברת אנגלית

מהו המיזם?

“ישראל דוברת אנגלית” הוא מיזם משותף לתלמ”א ולמנהל אוכלוסיות במשרד העבודה אשר נועד לקדם סטנדרט איכותי, מדיד וברור ללימודי השפה האנגלית למבוגרים בישראל. יצירת סטנדרט מובן ומובחן אשר על פיו מתנהלות תוכניות האנגלית השונות, מקדמת את יכולות השפה האנגלית הדבורה של אוכלוסיות שונות בישראל לטובת שוק התעסוקה והעובדים.

המיזם הוא פרי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2022 ולפיה:

  1. הממשלה החליטה לאמץ כסטנדרט את המדד הבין-לאומי של מועצת אירופה (CEFR) ולקבוע, כי כל גוף ממשלתי המפעיל או מתקצב, תכניות ללימוד השפה האנגלית למבוגרים, מחויב לדרוש מספקיו לפתח קורסים על פי רמות ה-CEFR.
  2. ליישם תכנית לחיזוק לימודי השפה האנגלית לאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך: ציבור חרדי, ציבור ערבי, נשים יחידניות, צעירים עד גיל 40, יוצאים בשאלה, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלויות, יוצאי אתיופיה וכו.  
  3. התכנית תכלול: סטנדרטיזציה ארצית ללימוד אנגלית למבוגרים, התאמת לימודי האנגלית לצרכי ענפים שונים במשק, וצעדים להעלאת המודעות בקרב אוכלוסיות היעד וכן בקרב המעסיקים לחשיבותה של השפה האנגלית ככלי תעסוקתי.

המיזם קודם בזכות שיתופי הפעולה בין המגזר השלישי לבין הממשלה ובמעורבות של שותפות ישראל- טורונטו הפדרציות היהודיות בקנדה, קרן ביידר, קרן ביאנקו ובשיתוף הקואליציה לתעסוקת חרדים

הגדלת פוטנציאל הגיוס של עובדים ישראלים

קידום מוביליות חברתית והזדמנויות תעסוקתיות בקרב אוכלוסיות מגוונות בישראל

ישראל מכונה “אומת הסטארט אפ” מכיוון שהחדשנות והיזמות מושכת לארץ חברות והשקעות זרות בהיקפים של מיליארדי שקלים המביאים לצמיחת המשק. לצד הצמיחה, גדלה מעורבות ישראל בזירות גלובליות והתרחב הצורך בעובדים המיומנים באנגלית. אולם, מעסיקים רבים נתקלים במועמדים מוכשרים אך עם רמת אנגלית שאינה עונה לצרכים השונים: עבודה בסביבה דוברת אנגלית, כתיבת מיילים, הבנה של חומרים מקצועיים באנגלית, ניהול שיחות מקצועיות והצגת פרזנטציות.

יצירת הסטנדרט והשימוש ב-CEFR מאפשר לייצר שפה אחידה לגבי אופן מדידת כישורי השפה האנגלית של עובדים- עבור המעסיקים ועבור העובדים עצמם. השפה האחידה, המורכבת מ-6 רמות של אנגלית, מאפשרת תיאום ציפיות מרבי לגבי צרכי האנגלית לתפקידים שונים במשק ומייצרת שקיפות וודאות עבור לומדי האנגלית לגבי מצבם ויכולותיהם והצגת תמונה ברורה המראה לאן עליהם לשאוף על מנת להגיע לתפקיד מסוים או לפתח את כישורי האנגלית שמתאימים להם. 

  1. המיזם מקדם ומתכלל את ה-CEFR התקן של האיחוד האירופי ללימוד שפה, כסטנדרט אחיד ללימוד אנגלית במסגרת מרכזי הכוון לתעסוקה, מכללות טכנולוגיות וגופים נוספים. מעבר לכך, המטרה היא לייצר שפה מקצועית אחידה בין המדינה ומוסדותיה, המשק והמעסיקים והעובדים, לגבי צרכי האנגלית ואופן רכישתם ומדידתם.
  2. באמצעות מרכזי הכוון תעסוקתי ברחבי הארץ, המיזם פונה לאוכלוסיות הגיוון, אשר בממוצע רמת כישורי האנגלית שלהם נמוכה ומגייס אותם להשתתפות בתוכניות ללימוד אנגלית ובכלל זה: ציבור ערבי, ציבור חרדי, יוצאי אתיופיה, צעירים החיים בפריפריה ונוספים.
  3. בבסיס המיזם עומד שיתוף הפעולה בין הממשלה לבין המעסיקים לקידום לימודי האנגלית המקצועיים. המיזם עורך מיפוי של צרכי האנגלית במשק – של מקצועות ותפקידים שונים והתאמה לרמות הקבועות ב-CEFR. על בסיס מיפוי זה נבנות תוכניות הכשרה לאנגלית המיועדות לתפקידים שונים.
  4. על מנת לייצר סטנדרט מקצועי גבוה ללימודי האנגלית, מקיים המיזם תהליך של סרטיפיקציה עבור חברות לימודי האנגלית השונות הפועלות בתחום. התהליך כולל בחינה של חומרי הלימוד, גיוס והכשרת המורים והסילבוסים של הקורסים כך שיתאימו לסטנדרט ה-CEFR. בנוסף, מקיים המיזם הכשרות והשתלמויות למורים המלמדים אנגלית למבוגרים.
  1. המיזם פונה לאוכלוסיות הגיוון מתוך ההבנה כי בישראל יש ציבורים שלמים אשר רמת האנגלית שלהם נמוכה ביותר ועל כן אינם תחרותיים מספיק למשרות שונות במשק בכלל, ולתעשיית ההיי טק בפרט. מעבר למערכת החינוך, קהלי היעד משתתפים בתוכניות (לא באופן פרטי ואישי) במסגרות שונות: אקדמיה, מכללות טכנולוגיות, מרכזי הכוון לתעסוקה, תוכניות ממשלתיות שונות ובאמצעות מקומות העבודה.

  2. המיזם עושה מאמץ על מנת לרתום את הגורמים השונים המקיימים תוכניות אנגלית לעבוד לפי ה-CEFR. במסגרת המיזם נעשו פניות יזומות למרכזי ההכוון – מרכזי הזדמנות, כיוון, מפתח, ריאן ונוספים. במסגרת זו, נערכו למעלה מ-30 תוכניות במרכזים השונים. בנוסף, פיילוט התקיים במשך שנתיים ב-3 מכללות טכנולוגיות, במסגרת 6 קבוצות.